באחד הימים, הגיעו דניאל, שיראל ואביב (שמות בדויים), לבית הספר, ועברו סדנא של "אחריי!" שבה המדריכות סיפרו לתלמידים על השירות הצבאי שחוו, על התרומה המשמעותית של הצבא להמשך חייהן ובעיקר על העובדה שהצבא יתרום להם יותר ממה שהם יתרמו לו, אם רק ישקיעו. בסוף הסדנא, הם ניגשו למדריכות, שיראל אמרה "הבנתי שיש מסגרת שיכולה לקדם אותי, ואמרתי שאני רוצה לנסות" ודניאל הוסיף "אחרי הסדנא חשבתי שבצבא אני אוכל להתפתח ולהגיע לאנשהוא, רציתי להעלות את הפרופיל ולהתקבל לתפקיד טוב יותר ואמרתי שאנסה". בהכוונת המדריכות, התלמידים הצטרפו לקבוצת ההכנה לצבא של אחריי בעיר, בה נפגשים בני נוער מרחבי העיר, בשעות אחה"צ, עם מדריך קבוע, ועוברים תהליך אישי, קבוצתי והכנה פיזית ומנטלית לצבא. "ראיתי את כולם זוחלים, רצים, גם מי שקשה לו משתתף, לא הבנתי איך זה יכול להיות" מספרת שיראל. לכל אחד מהחניכים ציוותו חונך קבוע שעבר איתם תהליך אישי עד שהשתלבו בקבוצה. דניאל עושה כיום טירונות ומשרת במסלול שח"ר במסגרתו ימשיך ללימודי הנדסת תעשיית וניהול, שיראל משרתת בביסל"א כתומכת לחימה במערך ללוגיסטיקה, אביב נמצאת בכיתה י"ב ורוצה להגיע לתפקידי לחימה. והכי חשוב- שלושתם הצטרפו למשפחת אחריי! שתעניק להם תמיכה, ליווי וסיוע גם בהמשך…